יום שלישי 18/10
הבוקר התחיל בפארק הקראוונים, שמצאנו בקושי אתמול בלילה, בעיירת טוסאיאן, קצת דרומה מהיציאה מהגרנד קניון. שוב עבר עלינו לילה קפוא, שבמהלכו, אורן פשוט קם והדליק חימום. מה זה החורף הזה?
יצאנו לסיור מהיר בכמה נקודות תצפית מעל הגרנד קניון, שכשמו כן הוא – גרנד. כ"כ גדול, שהתעייפנו ממש מהר, ולאחר המון צילומים, ופוזות, החלטנו להיפרד מהגרנד קניון, ולהתחיל בנסיעתנו הארוכה לסאן דייגו. נסיעה ארוכה? אף פעם לא נסענו כ"כ הרבה קילומטראז' ביום אחד, כמעט 900 ק"מ.
התחלנו בשעה 11:00 בבוקר, והמטרה היתה לעצור באיזשהו פארק קראוונים מתי שנתעייף. נניח בסביבות 7 או 8 בערב. מצאנו את עצמנו מסתובבים בתוך העיר בארסטואו במשך חצי שעה ולא מצאנו כלום. המשכנו הלאה, ובעיירה ויקטורווויל עצרנו בחנייה של טרגט – כלבו ענק – כדי להכין ארוחת ערב. השעה היתה 20:30. שירי ואני נכנסנו לטרגט (יעל – בשבילך זה טרג'ה...) ורכשנו כמה דברים: חולצות סוודרים וכ"ו. יצאנו שוב לדרך במטרה למצוא חניון קראוונים כלשהו. לגל ועומר סידרנו את המיטות, ושירי נשכבה מאחורה. בדרך, כשאנחנו על כביש 15 הענק – ראינו איזשהי הכוונה לחניון קראוונים. שמחנו וסטינו מהדרך. אחרי כמה מטרים אנחנו מבינים שהדרך לוקחת אותנו עמוק לתוך ההרים, והיא שוממה וחשוכה, ובאופן כללי די מפחידה. אורן אומר שלא נורא, אולי בבוקר נמצא את עצמנו מול נוף יפה של איזה אגם. איזה אגם ואיזה נעליים! אחרי 10 מייל סובבנו את הרכב, וברחנו בחזרה להייווי 15. בשעה 12 בלילה, כשהילדים כבר מזמן ישנים פשוט עצרנו ליד איזשהו מרכז מסחרי שקט ופשוט הלכנו לישון. שמנו שעון לשעה 7 בבוקר, סגרנו את האוטו והלכנו לישון.
הבוקר, 19/10 יצאנו לדרך כ-10 דקות אחרי שקמנו, כשיש לנו עוד כשעה וחצי נסיעה עד סאן דייגו.
את הדיווח על סאן דייגו בפוסט הבא..
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה