חפש בבלוג זה

יום שני, 24 באוקטובר 2011

היום האחרון שלנו בטיול - הפוסט של שירי

כאן שירי, קיבלתי משימה לכתוב את הסיכום של היום האחרון של הטיול הזה. משימה קשה.
אז קמנו היום בבוקר והמטרה הייתה California Adventure, החלק החדש יותר של פארק דיסני. התחלנו את הפארק במתקן הראשון שראינו מולנו, טיסה בשמי קליפורניה – סוג של מתקן שמדמה טיסה בכל קליפורניה, סיכום יפה של רוב הטיול שלנו.
משם, בתור מסורת ארוכת שנים של משפ' שריג, עברנו ישירות לאוכל.. (ואבא הציע לנו שוגי שהבאנו עוד מישראל...). בניגוד לדיסנילנד, שבו ביקרנו יומיים קודם לכן, הפארק היה רגוע ולא מפוצץ בטירוף. זאת הייתה הקלה מסויימת, כי התורים יכולים להגיע למצב שכתוב שיש לך 110 דק' לחכות בתור (!!).
המשכנו את היום בכך שעלינו לגלגל הענק – שנראה תמים לכאורה.
עלינו לגלגל ובסיבוב הראשון התחיל לרדת עלינו גשם וכולנו מיהרנו להתכסות בכל הסווטשרטים שהבאנו איתנו, וחשבנו שאת הרע מכל כבר עברנו – אבל לא!
בסיבוב השני הגלגל המאוד מתוחכם וחדשני התחיל להתנדנד באוויר על מסילה הלוך וחזור, עד שהתא הקטן שכולנו היינו בתוכו הגיע למצב שהוא 90 מעלות מאונך לאדמה. מלחיץ משהו.
אז אני, מרוב בהלה, התחלתי לצחוק בטירוף ותוך כדי קצת לבכות. עומר כרגיל מנופף ברגליים ובידיים ומרוצה מהחיים. ואמא ואבא מנסים להרגיע את גל ההיסטרי כשהם בעצמם כמעט חוטפים התקף לב. רק כשירדנו שמנו לב שפנינו ימינה – לכיוון התור של התאים המתנדנדים.
אחרי שירדנו עם הרבה בכי ובחילה חזקה המשכנו לעוד כמה מתקנים (וכמובן שעם גם עוד אוכל) ואז אמא וגל חזרו כדי לעלות שוב על הטיסה בשמי קליפורניה, כדי קצת להירגע מכל הלחץ הזה של הגלגל הענק. אני ועומר בליווי של אבא, גם הלכנו להירגע מהלחץ, ועלינו לרכבת ההרים הכי מטורפת שראיתי בחיים שלי.
אחרי הרבה הרבה הרבה הרבה שכנועים מצד עומר, הסכמתי לעלות על הרכבת, כשעוד בתור אני מלאת חרטות על "למה אני עושה את זה בכלל אני רוצה לחזור מה חשבתי לעצמי".
הסתבר בסופו של דבר, שהיא לא כל כך נוראית, ואני ועומר אפילו עשינו אותה שוב.
נפגשנו עם אמא וגל במסעדה, וכן, שוב אכלנו. גל ואמא החליטו שהם רוצים לחזור למלון כי גל שוב לא הרגיש טוב, שאריות מהמחלה שלו.
אבא, עומר ואני המשכנו לכיוון של הפארק שעדיין לא הגענו אליו ועומר ואני עלינו על מתקן של כיסאות מסתובבים בתוך סוג של רכבת הרים רק במים. בפעם השנייה כבר שכנענו את אבא לעלות איתנו.
משם המשכנו ישירות לדאונטאון להסתובב קצת, נכנסנו לחנות-שלעולם-לא-נגמרת של דיסני, קנינו גלידות ושוקולדים, וחזרנו שבעים (מאוד שבעים) ושמחים חזרה למלון.
יצאנו שוב כל המשפחה בערב לכיוון מסעדת "דני'ס", שמספקת את האוכל האמריקאי שבאמריקאים – סיום מצויין לכל הטיול הזה.
אז זה היה סיפורו של יומנו האחרון בארצות הברית... מחר אנחנו כבר על מטוס בדרך הביתה, נתראה בארץ!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה