היום יום חמישי 29/9, וקודם כל נדווח על אתמול, יום רביעי – ערב ראש השנה.
התחלנו את היום לאחר לילה ראשון בקראוון, בשעה 6:30 בבוקר. שיפור לעומת יום קודם שבו קמנו כולנו ב-4:30... יום ערפילי ומעט גשם דק, אבל ממש לא קר.
לאחר ארוחת בוקר נינוחה, התחלנו לארגן סוף סוף את הקראוון ולראות מה נמצא איפה. יש אומנם מקומות רבים לאחסון, אבל חייבים לארגן את זה כך שלכולם יהיה נוח.
בביבות 9:00 יוצאים לדרך, כאשר פנינו מועדות אל סולוונג, ובסופו של דבר התוכנית היא להגיע אל מורו ביי, לחניון ליד הים.
לאחר נסיעה בכביש 101 / 1, ליד עיר שמצפון ללוס אנג'לס שנקראת אוקסנרד, הבנו שהג'י.פי.אס מבלבל אותנו לגמרי, ושהמפה היחידה שיש לנו, לא עוזרת בכלל. ישראלים טובים עוצרים ברמזור ושואלים כל מיני אנשים איך מגיעים – אבל לא מבינים שום דבר מהתשובות. מה עושים? איך יוצאים מכאן בחזרה לכביש 1? אורן פשוט מחליט להיכנס לחנות של אופניים, ולשאול. הוא מקבל הסבר מצוין, ומספר דקות לאחר מכן, אני רואה סניף של טריפל איי, ונכנסת אליו בכל זאת, לשאול.
אז זהו אנחנו כבר על הדרך לאחר קבלת מפות וכל מיני ספרים מטריפל איי, ונוסעים במרץ לסולוונג.
הנהיגה לא פשוטה, אבל אנחנו כבר מאופסים ודי מהר אנחנו בסולוונג. הדבר הראשון שאנחנו עושים, זה ללכת לאכול, ולאחר מכן סיור בעיר. יותר נכון רחוב אחד שבאמת נראה כמו בדנמרק. הכול מאוד מצועצע וצבעוני, והאמצע העיר –שוק. אח"כ אני אצטער על כך שלא קניתי עגבניות.
נכנסים למוזיאון הנס כריסטיאן אנדרסן לחצי שעה, ומיד ממשיכים הלאה. לאחר התערבות (אני אומרת שלא נגיע למורו ביי לפני החושך, ואורן אומר שכן.. אורן ניצח) יוצאים לדרך. הדרך מתמשכת ובין גשם וערפל, ושמש חזקה שיוצאת פתאום.
הג'י.פי אס. לא טועה ומביא אותנו היישר לחניון קראוונים ליד החוף. חוף? ליתר דיוק שטח ענק חולי מכוסה בהמון צימחי ים משונים, ואת הים עצמו בקושי רואים, הכול מכוסה ערפל. מראה מוזר ומעט חללי.
למחרת, אנחנו מתעוררים ומבינים שכל הערפל שנעלם בינתיים, מגלה מולנו את הסלע הענק של מורו ביי, שבאמת נראה כמו הר ענק שצמח פתאום מתוך הים בקרבה מוזרה לחוף. לא סתם המליצו לנו על החניון הזה.
החוף מלא בשחפים ועוד כל מיני ציפורי ים משונות, ולאחר סיור בוקר קצר, יוצאים שוב לדרך.
ועל כך בפוסט הבא..
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה