יום שישי 14/10
הבוקר יצאנו מוקדם. מה מוקדם? שמנו שעון לשעה 7:00, אבל פקחנו את עיננו והיה די חשוך, אז המשכנו לישון עד 8:00. אבל אז קפצנו מהמיטות, ז"א – אנחנו קפצנו, את הילדים די "זרקנו" מהמיטות, ויצאנו לדרך לכיוון הברייס קניון. ידענו שיש לנו בדרך את ה"מנהרה". המנהרה היא באורך 2 ק"מ, וצריך לשלם על המעבר בה, עבור רכבים גדולים – כמו שלנו. את המעבר במנהרה מנהלים הריינג'רים כך שכל פעם עובר טור של מכוניות עם יש רכבים גבוהים – והתנועה מהצד השני מעוכבת. יש לנסוע במרכז של המנהרה, בגלל שהיא אינה גבוהה דיה למכוניות גדולות. כשבנו את המנהרה בשנות העשרים של המאה שעברה, לא חשבו על קראוונים ואוטובוסים, כפי שיש היום. חשבנו שהענין יעכב אותנו, אך מיד כשהגענו סימן לנו הריינג'ר לעבור, וחצינו אותה במהירות. מהעבר השני התחלנו לנסוע לכיוון היציאה המזרחית של פארק ציון, כשבדרך אנחנו מצלמים כל הזמן את תצורות הקרקע המדהימות.
תוך שעתיים נסיעה כבר נכנסנו בשער של קניון הברייס. זהו קניון לא גדול במושגים אמריקאיים, אבל מיוחד מאוד. תדמיינו מערת נטיפים ענקית, שהרימו מעליה את הגג, וחשפו אותה. כולה בצבעים של אבן חול אדומה, ורודה, כתומה, לבנה – כאשר ה"נטיפים" – שכאן קוראים להם הודוס Hoodoos, יוצרים כל מיני צורות מרהיבות. הקניון נקרא על שמו של מורמוני בשם אבנעזר ברייס, שהגיע לכאן לראשונה ואמר:" איזה מקום נורא לאבד פה פרה". היגיון של חוואי מסוף המאה ה-19.
ירדנו לסיור בנקודת התצפית הראשונה, ואורן והבנים החליטו לרדת למטה באחד השבילים המסומנים. הטיול היה אמור - על פי המפה שקיבלנו, בערך בסביבות שעה וחצי, אבל הם סיימו אותו בפחות משעה. בינתיים שירי ואני הלכנו (במסלול מסומן) לאורך המצוק עד למקום שנקרא – נקודת השקיעה, וצילמנו בלי הפסק.
בהמשך היום נסענו עד הנקודה הרחוקה ביותר בשמורה, ושם גם אכלנו צהריים מהיר בקראוון. כמה פשוט לעצור, ולהכין נקניקיות בלחמניות לכולם. ארוחת ערב רצינית הם יקבלו בערב (אם הם יתנהגו טוב...סתם בצחוק, אל תדאגו הם אוכלים מצוין!) בנקודה הבאה עלינו קצת ברגל, לכיוון מקום תצפית גבוה הנקרא "נקודת ההשראה". איזה שמות יש לאמריאיים האלו..
השעה היתה כבר 16:00, כשהחלטנו ללכת לישון כאן בפארק קראוונים, ולא להתקדם הלאה. צ'יף טוטסי כתב לי במייל שאין בעיה שנגיע ביום ב' ה-17 לחודש, אז נספיק את שאר התוכניות עד אז.
נעדכן את כולם, ככל שאלוהי האינטרנט יאפשרו לנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה