יום שבת 1/10. היום התחיל מוקדם כרגיל, קמנו כולנו ב-7 בבוקר, מולנו אצטדיון של קבוצת הפוטבול san Francisco 49, (סאן פרנסיסקו פורטי ניינרס), אחת מקבוצות הפוטבול הגדולות והמפורסמות בארה"ב. האצטדיון עצום והחנייה מסביבו עצומה עוד יותר. חניון הקראוונים שלנו משרת בעצם את כל אלפי האוהדים שמגיעים לכאן למשחקים. אפשר רק לתאר מה קורה כאן כשיש משחק. למזלנו, כרגע שקט ורגוע כאן.
התחלנו להתארגן לקראת היום הראשון בסאן פרנסיסקו. אנחנו משנים היום את סגנון הטיול, ויוצאים לעיר באוטובוס של חניון הקראוונים, שמביא אותנו למרכז העיר, משם אנחנו מטיילים בעזרת התחבורה הציבורית, ובעיקר בעזרת הרגליים.
לוקחים תרמילים, ממלאים בקבוקים במים, ובעיקר לוקחים בגדים חמים, לאחר שדיצה ואבי הזהירו אותנו שמאוד קר כאן, גם באוגוסט. טוב, אז לא קור ולא כלבים, חוץ מכלבי ים. היה יום שמש בהיר ונעים. רק לפעמים, ממש מול הים נשבה רוח קרירה קצת.
התחלנו את הבוקר בצ'יינה טאון, ומיצינו די מהר את כל החנויות עם המזכרות והחפצים הסיניים. לא ויתרנו על המאפיה עם כל מיני לחמניות ועוגות וממולאים סיניים – הרוב ממש טעים, באופן מפתיע. עומר ניסה מין עוגה ממולאת בפירות יבשים, ומה שהוא כנראה מחית של שעועית או משהו כזה, וירק את זה מיד! לנו זה דווקא היה טעים.
גל מתלונן כל הזמן שהוא רעב – לדעתי זה גם קצת משעמום... בכל אופן, קנינו שקית של עוגיות מזל, ובאמצע הרחוב עמדנו והתחלנו לתרגם כל מיני אמרות שפר שהיו בתוכן. הגענו למסקנה שאלו לא עוגיות מזל – אלא עוגיות חז"ל!
משם הלכנו בצעד מהיר לכיוון הגבעה שנקראת "טלגרף היל" – גבעת הטלגרף, שבשבילנו היא לא גבעה, אלא הר. הילדים החליטו שסאן פרנסיסקו היא זכרון יעקב למתקדמים, או כמו שעומר אומר, זכרון על סטרואידים...
על ראש הגבעה, מגדל קויוטי. המגדל בגובה של 64 מטרים, כשבראשו מרפסת תצפית עם נוף לכל הכיוונים – רואים את המפרץ והים, והראות מצוינת. אל הגבעה עלינו ברגל, כמה עשרות טובות של מדרגות, אל המגדל כבר שמחנו לגלות שיש מעלית. לאחר שירדנו, ראינו לימוזינה ענקית מגיעה לחנייה ליד המגדל ומתוכה יוצאים חתן וכלה ממוצא סיני, ואיתם 3 שושבינות ושלושה שושבינים – והכל לפי מה שרואים בסרטים, הלבוש האחיד והתואם בשמלות סגולות וחליפות טוקסידו. ומה הם עושים פה? מצטלמים, כמובן. כנראה שזה ה"גן סאקר" של התושבים בסאן פרנסיסקו.
ירדנו ברגל לכיוון פיר 39,ושם כבר חיפשנו מקום לאכול. נכנסנו למסעדה שהיא כולה בנושא ספורט, ומסביב מסכים ענקיים עם איזשהו משחק פוטבול בשידור ישיר. מסביב גם מלא מכונות משחק, בקיצור חגיגה. לאחר הארוחה נכנסנו לחנות ענקים של ממתקים – אתם מבינים עם מה יצאנו משם... בחנות בובות קנינו לגל בובת אצבע של סנאי – ששמו הוא צ'יקו (צ'יפמונקס). משם הלכנו לחפש את כלבי הים ליד המזח (עובדי מדינה, בשבילכם), וראינו מופע של נביחות. השמש די חזקה ומסנוורת, אז יצאנו לכיוון הרחוב הראשי.
אוטובוס-חשמלית לקח אותנו אל בנין המעבורת fairy building – רצינו לראות את שוק האיכרים של יום שבת, אבל פיספסנו אותו, הוא נגמר בשעה 14:30. לא נורא, בפעם הבאה... בתוך הבניין שממנו יוצאות הפלגות לכיוונים שונים במפרץ, יש מלא חנויות של אוכל וכלים, הכול מאוד אטרקטיבי ויקר, וקצת נמאס לנו מחנויות.
ליד הבנין, רחבת ככר ענקית שבה מתאמנים צעירים בלהטוטי אופניים וסקייטבורדים – כמובן שיש גם המון מופעי רחוב, וגם שוק אומנים. בשבילם זה יום שישי, והרבה מקומיים מסתובבים שם, ועושים שופינג.
לקראת השעה 5 אנחנו מתחילים לחזור לכיון ההסעה של החניון. אני כבר עיפה מאוד, ולכולנו כואבות הרגליים, חוץ מלאורן כמובן. חזרנו לקראוון, הביתה. קצת כביסה וארוחת ערב. לגבי כביסה – צריך להתרגל לרעיון שמכבסים במכונות שלא מוכרות לנו, אבל לאחר כמה טעויות, עליתי על העניין, והכביסה יצאה נקייה וריחנית.
מחר יום נוסף כאן, נמשיך ונעדכן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה