לאס ווגס – הימורים, משחקים והרבה אורות

יום שני 10/10.

קמנו בבוקר, בקושי רב. אנחנו עייפים מאוד מהבילוי הלילי של אתמול ואנחנו הולכים כאן לישון מאוד מאוחר. את ארוחת הבוקר של המלון הפסדנו, אולם בדיעבד, זה לא הפסד כ"כ גדול. אלתרנו ארוחת בוקר ממה שיש לנו בקראוון, ויצאנו לסיבוב בעיר.

הסטריפ של לאס וגאס מרכז את רוב המלונות הגדולים שבהם גם אטרקציות מסוגים שונים. המרחקים כאן עצומים,ובתוך כל מלון הדברים מסודרים כך, שתמיד תמצא את עצמך בסופו של דבר בקרבת אזורי ההימורים. לילדים אסור באופן עקרוני להסתובב בקרבת השולחנות או מכונות ההימורים, אבל אנחנו נמצאים כל הזמן על ידן. כל זמן שזה בהליכה, למטרה כלשהי – אף אחד לא מתרגש מזה. בעוד יומיים נגלה שכאשר עוצרים עם הילדים ליד המכונות – מיד קופץ מישהו ומגרש אותנו.

אנחנו נכנסים למלון לוקסור, שמעוצב כפירמידה גדולה ובפתח ספינקס ענק, יותר גדול מהמקור. בפנים, לילה. התחושה בתוך כל המלונות שזה לילה מתמיד. דווקא מזג האוויר בחוץ נעים ולא חם בכלל.  מלון לוקסור ממצה את עצמו מבחינתנו די מהר ואנחנו עוברים לאקסקליבר. מלון נחמד, עם קומת מרתף ובה משחקי מכונות שמותאמים לילדים. מלא מכונות עם משחקים מכל הסוגים והמינים. יש כאן גם קליעה למטרה, כדור סל, ומכונה אחת שמדמה קפיצה על חבל. שירי מביסה את המכונות ומקבלת המון המון קופונים. גל זוכה בכל מיני מכונות אחרות וגם בקליעה למטרה. עם הקופונים אנחנו  לוקחים כל מיני הפתעות ופיצ'יפקס – גל מבסוט עד השמיים.

מפה לשם, השעה כבר כמעט 15:00, ואנחנו מחליטים לנסות את ארוחת הצהריים סגנון הבופה – דבר שמאוד מאפיין את ווגאס. הרעיון הוא למכור אוכל בזול, והרבה. אולי גם תישאר להמר... אנחנו נכנסים לאולם האוכל של אקסקליבר – המבחר עצום ודי מטורף. הטעם... קצת פחות. מכיוון שכולנו לא אכלנים מאוד גדולים (אפילו לא עומר) ושירי בכלל לא רעבה, זה מתגלה כעסקה לא מאוד משתלמת. נראה לי שהספיק לנו העניין.

לאחר מכן, גל ממש עייף, ומבקש לחזור למלון שלנו. הגדולים ואורן הולכים למלון ניו יורק לעלות על רכבת ההרים המטורפת שלו. גל ואני יוצאים למנוחה במלון. מאוחר יותר אחה"צ אנחנו קובעים להיפגש במלון פריז. אני וגל מגיעים עם מונית, ופוגשים את החברה, שעדיין נמצאים כנראה בשוק מרכבת ההרים. רך מלראות את זה מבחוץ, חטפתי סחרחורת! אנחנו מסיירים במלון, שמדמה את את רחובות פריז, האמת נראה לא רע – אם כי אני מרגישה קצת מוזר, פריז האמיתית הרבה יותר יפה. בכלל, החיקויים פה של כל מיני דברים אמיתיים, יוצרים אצלי תחושה של אי נוחות. הילדים ממש אוהבים את זה. ממלון פריז אנחנו עוברים למלון סיזרס פאלאס שכנראה אמור לדמות את תקופת קיסרי רומי העתיקה. הכול מפואר וגדול, מה שנקרא אצלנו "על סטרואידים". נברשות ענק, מרחב עצומים מכוסים בשיש, סידורי פרחים ענקיים, וכמובן, חנויות, חנויות, חנויות. אפשר לקנות כאן כל דבר שרק רוצים. לא זול כאן, אבל יש דברים יפים.

הערת ביניים לדיצה – לאאוטלט לא הגענו, נראה לנו לנסוע למקום אחר רק בשביל קניות, בזבוז זמן. אנחנו ממילא קונים מידי פעם כל מיני דברים, אז לא רצינו לנסוע במיוחד.

ממלון סיזארס פאלאס אנחנו עוברים למלון מיראז', וכולם כבר רעבים, אז אנחנו נכנסים למסעדת "קליפורניה פיצה קיטצ'ן". מסעדה נהדרת עם פיצות ופסטות מעולות. אף אחד כמעט לא מסיים את האוכל שלו, ואנחנו מקבלים אריזה מסודרת של כל השאריות. המנות ענקיות ואנחנו כנראה לא באמת רעבים. ביציאה מהמלון, אנחנו עומדים וחכים לאטרקציה נמרכזית שלו – הר הגעש. בשעה 21:00 בדיוק, מתחיל מופע שכולל שילוב של מים, תאורה ואש – מה אש, פירוטכניקה מטורפת! כמו כל דבר בווגאס, גם כאן זה בגדול, והילדים מתלהבים מהמופע מאוד, למרות שהוא אורך בקושי 10 דקות.

אנחנו ממשיכים ללכת, אני מזכירה, ללכת הרבה – אל מלון אי המטמון כי שם יש מופעי של סירנות (בנות ים) ופירטים. אני וגל (וגם עומר) כבר עייפים ממש. המופע אמור להתחיל בשעה 22:00, ובשעה 21:30 כבר די הרבה אנשים עומדים ומחכים. אנחנו תופסים מקום, ואכן אנחנו רואים את המופע ממש מקרו, ואפילו זוכים למתזי מים. המופע הוא מעין קרב בנות הספינה של הסירנות לפירטים, זה לא ממש משנה. הבנות שמשחקות את הסירנות כולן כמובן דוגמניות יפות שלבושות באופן מינימלי ( זה לא לכל המשפחה?) אבל המופע נחמד ובמהלכו הם קופצים למים, מדמים קרבות חרבות  ובקיצור – מופע ווגאס אופייני.

מיד לאחריו עומר גל ואני חוזרים עם מונית למלון, הם כבר גמורים, ומיד נופלים לישון. אורן ושירי לא מוותרים, והולכים לבלאג'יו לראות את מופעי המזרקות המפורסם. הרבה תמונות יפות יש לנו משם, ונשתדל להעלות אותן.

שיהיה לכולם חג סוכות שמח! והנה גם תמונות שהצלחתי להוסיף כרגע: